מיזם בבניין
ירושלים
הרשות בה פועלת התוכנית
תכנית זו נולדה בתקופת הקורונה, בה התעוררה ההבנה שעל מנת לסייע לכל מי שזקוק לכך, יש לקצר את מוטת השליטה ולהפעיל אנשים ברמה השכונתית ואפילו ברמת הבניין. התוכנית בתקופת הקורונה אפשרה לערוך מיפוי המתמקד באימהות חד-הוריות, אנשים הסובלים ממחלות, אזרחים ותיקים ואנשים בבידוד, על מנת לספק מענה לצרכים הפיזיים, התרבותיים והקהילתיים של דיירי כל בניין.
על מנת להתמודד עם צורך זה, מונו בכל בניין "נציגי בניין", צעירים שהפכו לאנשי הקשר של העירייה, המנהלים הקהילתיים והתושבים בבניין. עם החזרה לשגרה הובן כי יש פוטנציאל רב בפעולה ברמת הבניין וכי ניתן לבנות רשת קהילתית שכונתית שתמשיך לפעול גם בשגרה ותסייע למגוון צרכים שמתעוררים.
במעבר לשגרה ותום משבר הקורונה, ממלאים הנציגים מספר תפקידים משמעותיים:
-
חגי ישראל כמתכונת להתכנסות – ארגון מפגשים סביב חגים, כגון הדלקת נרות משותפת בחנוכה, שתילה בבניין בט"ו בשבט ומדורה קהילתית בל"ג בעומר.
-
"ניפגש למטה" – אירועים תרבותיים ומוזיקליים סמוך לבניין. המנהל הקהילתי הנגיש לנציגי הבניין מאגר של מפעילים ירושלמים, והם רק צריכים לתאם את המופע ולהזמין את השכנים.
-
מערך חירום נגיש – במידת הצורך ואם וכאשר יתעורר מצב חירום נוסף, ישמשו נציגי הבניינים כיחידת דיווח למערך החירום הרשותי, יבדקו מה שלום האזרחים הוותיקים, יחלקו סלי מזון ויעבירו מידע ממערך החירום לתושבים.
-
שדרוג השפ"פ (שטח פתוח ציבורי של הבניין) – ניקיון והקמה של גינות קהילתיות.
עדכון בנוגע למפגעים וצרכים – נציג בניין פעיל ומעורב ברמת המרחב והסביבה בה יכול להציף מידע לעירייה בנוגע לתמרור שנפל, עץ שצריך לגזום וכיו"ב.
תקציר התוכנית
-
יצירת מענים מהירים וזמינים לתושבים, על פי צורך
-
בניית קהילה ויצירת תחושת שייכות, קהילתיות וסולידריות בין התושבים
-
חיזוק הקשר בין המנהלים הקהילתיים והרשות לתושבים
מטרות התוכנית
תושבי הבניינים בעיר
העיקרי:
נציגי הבניינים – סטודנטים מלגאים, שמקבלים תפקיד משמעותי ומגבירים את תחושת השייכות לעיר
המשני:
קהל היעד
בהתאם למספר הבניינים ולתקציב, אין מגבלה אחרת.
מספר מלגאים מעורבים
סטודנטים שרוצים להשפיע ולקחת אחריות על הסביבה ועל בניין המגורים שלהם.
רקע וידע ייחודי של המלגאים
-
מפעל הפיס
-
יחידות בעירייה: אגף חירום ובטחון, התנדבות, קהילה, רווחה, מנהלים קהילתיים, החמ"ל העירוני
-
ארגוני מתנדבים מגזר שלישי: עזר מציון, אנשי חיל וכו'
שותפים עיקריים ליישום התוכנית
בהתאם למספר הבניינים והצרכים
מרכיבי התקציב העיקריים:
שכר לרכז שכונה צעיר, תקציב להופעות ואירועים קהילתיים, ערכות גינון
תקציב שנתי נדרש
-
איתור שכונות שבהן יש צורך בפרויקט (או עדיפות)
-
גיוס מלגאים שרוצים להיות נציגי בניין
-
חיבור ביניהם לבין "רכזי שכונות"
-
הפעלה שלהם ע"י רכזי השכונות
-
לווי ובדיקת "מה נשמע?" ע"י רכז השכונות
-
ארגון פעילויות והעברת ערכות פעילות
-
ערב הוקרה מיוחד לנציגי השכונות
שלבים עיקריים ליישום התוכנית
-
גיוס: כל מי שהביע עניין בתוכנית התקבל, בהתאם למספר המלגות.
-
שיחת תיאום ציפיות עם המלגאים: עליהם להיות פעילים ומסודרים, להתחייב למספר ביקורים אצל אזרחים וותיקים ולפעול לפי יעדים ברורים ומשימות קבועות
-
ניהול שוטף: את המלגאים מרכזים "רכזי צעירים בשכונות", עובדים קהילתיים שמובילים, מסבירים ומתפעלים את המערך ברמה השכונתית. לכל רכז בשכונה יש רשימה של המלגאים שפעילים אצלו. השאיפה היא שהציבור ידע מי הנציגים של כל בניין / שכונה. לכל שכונה יש קבוצת ווטסאפ שכונתית של הנציגים ולכל נציג יש קבוצת ווטסאפ של הבניין.
-
תגמול והוקרה: אירוע הצדעה הוקרה לכל המתנדבים לחיזוק שייכות, זהות וגאווה.
תהליכי ניהול והפעלת מלגאים
-
הפעלת התכנית במקומות מוחלשים, בהם באמת קיים צורך.
-
חשיבה על התאמה תרבותית. יש הבדל בין אוכלוסיות שונות בשכונות שונות, וצריך לשנות את השפה ותרבות העבודה לפי מאפייני האוכלוסייה.
-
לייצר מפה של קהילתיות. איפה שיש לי יותר נציגים ויותר פעולות קל יותר לנהל ביקושים, צרכים, מענים ופתרונות.
מפתחות להצלחה ביישום התוכנית
-
יש צורך במערכת טכנולוגית יותר מתוחכמת מאקסל, לדוג' מערכת CRM
-
לא ניתן לנהל את התוכנית ללא משאב אנושי ייעודי שמתרכז במשימה
אתגרים ביישום המודל
שלמה לוי, מנהל רשות הצעירים, מרכזי צעירים, מחלקת משפחות צעירות בשכונות
052-5525001 (לפנות רק בוואטסאפ)
פרטי איש קשר להעמקה נוספת