מתחברים לשורדים

התכנית היא פרי יוזמה של צעיר בעיר בשם טל, אשר היה מעוניין לסייע לניצולי השואה בעיר. התכנית מבוצעת בשיתוף פעולה מלא עם אגף הרווחה בעיר. במסגרת התכנית גיוסו מלגאים לעריכת מיפוי של כלל שורדי השואה בעיר.

במסגרת המיפוי מילאו המלגאים טלפונית שאלון, הממפה את כלל הצרכים של שורדי השואה. בין היתר שאלו, האם יהיו מעוניינים בביקורי בית קבועים בבתיהם, כמו גם אילו צרכים נוספים קיימים (פיזיים, בריאותיים, נפשיים ואחרים).

בהתאם למיפוי הצרכים המלגאים עורכים ביקורי בית אחת לשבוע בקרב שורדי השואה שהביעו רצון לכך. במסגרת ביקורי הבית, מאתרים המלגאים צרכים נוספים של השורדים ומעבירים צרכים אלו אל רכז התכנית, אשר דואג למענה עבורם. למשל, לטובת התכנית גויסו אנשי מקצוע מתחום השיפוצים, על מנת שיוכלו לסייע בתיקונים נדרשים בבתי השורדים.

הצעירים דואגים לא רק לצרכים מידיים או הישרדותיים כגון אוכל, הפגת בדידות או תיקונים. הצעירים מייצרים קשר משמעותי עם השורדים ודואגים לחבר אותם לאירועים ופעילויות. כך למשל, חלק לא מבוטל מהם אכלו לראשונה מופלטות בחגיגות המימונה, כי המלגאים שלהם הביאו להם מופלטות עד הבית.

התכנית מעניקה זמישות (זמינות+גמישות) במענים לשורדי השואה, באופן מקיף. לדוגמה, שורד שואה בן מאה ציין בפני המלגאי שיש לו חלום שיהיה לו שואב אבק ידני. המלגאי העביר את הבקשה ליזם התכנית, אשר פרסם את הבקשה ברשתות החברתיות שלו ובמהרה גויס הכסף על מנת לרכוש לו את שואב האבק.