מתחברים לשורדים

"לא לעזור להם לחיות, אלא לעזור להם לחיות טוב": מלגאים עורכים מיפוי מעמיק של כלל שורדי השואה ברשות, כולל מיפוי הצרכים שלהם ובמידת הצורך, מתחברים אל השורדים, מבקרים אותם בבתיהם ומספקים להם מגוון מענים לצרכיהם.

הרשות בה פועלת התכנית בית שמש

תקציר התוכנית

התכנית היא פרי יוזמה של טל, צעיר בעיר שהחליט שמעוניין לסייע לניצולי השואה בעיר. התכנית בשיתוף פעולה מלא עם אגף הרווחה בעיר. במסגרת התכנית גיוסו מלגאים לעריכת מיפוי של כלל שורדי השואה בעיר.

במסגרת המיפוי מילאו המלגאים טלפונית שאלון, הממפה את כלל הצרכים של שורדי השואה. בין היתר שאלו, האם יהיו מעוניינים בביקורי בית קבועים בבתיהם, כמו גם אילו צרכים נוספים קיימים (פיזיים, בריאותיים, נפשיים ואחרים).

המלגאים עורכים ביקורי בית אחת לשבוע בקרב שורדי השואה שהביעו רצון לכך. במסגרת ביקור הבית, מאתרים המלגאים צרכים נוספים של השורדים ומעבירים צרכים אלו אל רכז התכנית, אשר דואג למענים. למשל, לטובת התכנית גויסו אנשי מקצוע מתחום השיפוצים, על מנת שיוכלו לסייע בתיקונים נדרשים בבתי השורדים.

הצעירים דואגים לא רק לצרכים מידיים או הישרדותיים כגון אוכל, הפגת בדידות או תיקונים. הצעירים מייצרים קשר משמעותי עם השורדים ודואגים לחבר אותם לאירועים ופעילויות. כך למשל, חלק לא מבוטל מהם אכלו לראשונה מופלטות בחגיגות המימונה, כי המלגאים שלהם הביאו להם מופלטות עד הבית.

התכנית מעניקה זמישות (זמינות+גמישות) במענים לשורדי השואה, באופן מקיף. כך למשל, שורד שואה בן מאה ציין בפני המלגאי שיש לו חלום שיהיה לו שואב אבק ידני. המלגאי העביר את הבקשה ליזם התכנית, אשר פרסם את הבקשה ברשתות החברתיות שלו ובמהרה- גויס הכסף על מנת לרכוש לו את שואב האבק.

מטרות התכנית

מיפוי כלל שורדי השואה בעיר וצרכיהם
הפגת בדידות שורדי השואה
לספק מעטפת מלאה לשורדי השואה- לדאוג לכל צרכיהם, בשיתוף המלגאים ואנשי מקצוע.

קהל היעד העיקרי

שורדי השואה בעיר

קהל היעד המשני

המלגאים עצמם שיכולים עצמם לצאת נשכרים מקשר עם אזרח ותיק- ללמוד, להעשיר, להכיר אחרים ואת עצמם טוב יותר.

מספר מלגאים מעורבים

כ-30 מלגאים ומתנדבים רבים נוספים שהצטרפו למאמץ.
10-15 בעלי מקצוע שנותנים מענים שצריך

רקע וידע ייחודיים של המלגאים המעורבים

רצון ומוטיבציה. מלגאים שרוצים להתחייב, שמבינים מה זה לעבוד עם שורד שואה, על כל המשמעויות והקשיים הכרוכים בכך. בוגרים בנפשם, שהשאלה : מה יוצא לי מזה" לא קיימת על השולחן. ושלא יקומו וילכו אחרי מפגש או שניים. מלגאים שיבינו שגם אם לא "צריך" (ללכת עם מופלטה) הם יעשו את זה בכל זאת.

שותפים עיקריים ליישום התוכנית

מפעל הפיס
אגף הרווחה
מחלקת צעירים
בעלי עסקים מקומיים

תקציב שנתי נדרש

10,000 ש"ח

מרכיבי התקציב העיקריים

עיקר התקציב הוא לפעילות גיבוש למלגאים. שאר המרכיבים מגויסים בשווה כסף: הדרכה באמצעות עו"ס, מרצים להכשרה בהתנדבות, מקום וכיבוד.

צעדים/שלבים עיקריים ליישום התוכנית

גיוס המלגאים
הכשרה למפוי: הכינו שאלון איך לפנות לקשיש, איך לגרום לו לפחד- כדי שלא יחששו משוד. איך לייצר אמון בשיחה הראשונית.
מיפוי השורדים
גיוס מתנדבים נוספים, במידה ואין די מלגאים לספק מענה לכלל הצרכים
שיבוץ בין המלגאים לשורדי השואה שמבקשים ביקורי בית
ליווי ותמיכה
סיום

תהליכי ניהול והפעלת המלגאים

מיון: ראיונות אישיים עם המלגאים, על מנת לאתר את המלגאים המתאימים לרקע הייחודי שהוגדר מעלה. את המלגאים ראיין יזם התכנית.
הכשרה: ההכשרה הועברה על ידי צוות ממחלקת הרווחה והתקיימה בשני שלבים. שלב ראשון- הכשרה לקראת המיפוי ושלב שני- הכשרה לקראת ביקורי בית.
- הכשרה למיפוי: כיצד לנהל את שיחת המיפוי, כיצד לעבוד עם שאלון המיפוי, אילו שאלות לשאול וכיצד לבנות אמון עם השורד שבטלפון.
- הכשרה לביקורי בית: כיצד ליצור קשר עם שורד השואה, כיצד לבדוק צרכים בין השורות בשיחות, אילו מענים קיימים ולמי לפנות באילו מצבים. כיצד לגרום לשורדי השואה להרגיש משמעותיים עבור הצעירים, כיצד לדבר איתם בגובה העיניים.
- אלמנט גיבושי- בכל מפגש הכשרה נעשה תהליך של שימור קבוצות המתנדבים, שהתבסס על גיבוש והכרות והועבר על ידי יזם התכנית.
ליווי: המלגאים לוו על ידי היזם של התכנית, על ידי רכז פר"ח שעשה מעקב על שעות המלגאים ועל ידי מנהל מרכז הצעירים. נפתחה קבוצת וואטסאפ של המלגאים לשאלות, מחשבות, תמונות וסיפורים.

מפתחות להצלחה ביישום התוכנית

המיפוי הוא קריטי. קריטי שיהיה מיפוי על כל אזרח ותיק ושורד שואה בעיר: שיהיו לנו פרטים על מצבו- לבד? מה הצרכים שלו? עצמאי? האם מעוניין בצעיר שיעזור לו?
יוזמה שצמחה מלמטה. העובדה שצעיר יזם את התכנית סייעה לרתום גם את המלגאים וגם מתנדבים נוספים. הוא דחף, הוא גייס והוא קידם בכל הכח מענים נדרשים.
סל מענים גמיש- חשוב לספק מענים מיידים ולא קונבנציונאליים לצרכיהם של שורדי השואה. על מנת לעשות זאת, יש להפעיל את הקהילה, לגייס תרומות וסיוע מכל כיוון אפשרי.

חסמים/אתגרים ביישום התכנית

עבודה של מגזר ראשון עם מגזר שלישי- שפות שונות לגמרי, זמנים שונים לגמרי, הבנה של עו"ס – שצריך לראות את כל האנשים מול המתנדב שרואה רק את השורד שואה שלו הוא מסייע ורוצה לקבל עכשיו ומיד סיוע. היתה למידה הדדית- איך לפשט את הבירוקרטיות ואילו מגבלות יש.
חשיבותו של רכז- מסייע מאד אם יהיה אדם בהיקף משרה, שיסייע בניהול ובתפעול התכנית.