במסגרת מיזם 'בבניין' - חיבור בין שכנים, ממונה נציג בניין, שיסייע לצרכי השכנים, יארגן פעילויות קהילתיות בחגים, יסייע בחיבורים בין דוריים להפגת בדידותם של האזרחים הותיקים ויעודד פעולות קהילתיות משותפות כגון גינות קהילתיות או אירועי תרבות ליד הבית..
הרשות בה פועלת התוכנית ירושלים
תקציר התוכנית
תכנית זו נולדה בתקופת הקורונה, בה התעוררה ההבנה שעל מנת לסייע לכל מי שזקוק לכך, יש לקצר את מוטת השליטה ולהפעיל אנשים ברמה השכונתית ואפילו ברמת הבניין, על מנת להגיע לכולם. התכנית בתקופת הקורונה אפשרה לערוך מיפוי המתמקד באמהות חד הוריות, אנשים הסובלים ממחלות, אזרחים ותיקים ואנשים בבידוד, על מנת לספק מענה לצרכים הפיזיים, התרבותיים והקהילתיים של דיירי כל בניין.
על מנת להתמודד עם צורך זה, מונו בכל בניין "נציגי בניין"- צעירים שהפכו לאנשי הקשר של העירייה, המנהלים הקהילתיים והתושבים בבניין. עם החזרה לשגרה התעוררה ההבנה כי יש פוטנציאל רב בפעולה ברמת הבניין וכי ניתן לבנות רשת קהילתית שכונתית שתמשיך לפעול גם בשגרה ותסייע למגוון צרכים שמתעוררים וכוללת: נציג בניין שיסייע במקרה הצורך, הכנת ערכות פעילות ייחודיות סביב החגים, יוזמת פעילות בין דורית, הקמת גינות קהילתיות במרחבים המשותפים, יצירת אירועי תרבות משותפים ועוד. המשמעות היא כי יוזמה שהחלה בקורונה, עוברת מיסוד והטמעה גם לשגרה. צוות מלגאים דואגים למגוון פעילויות המכוונות לגילאי 18-23 (חיילים עד משוחררים, ש"ש וש"ל), במטרה ליצור ולחזק את תחושת השייכות שלהם למועצה, לשמור על קשר רציף עם החיילים ולייצר להם רציפות ביחס לשירותים אותם יוכלו לצרוך במועצה: הכרות עם מרכז הצעירים כמקום המיועד עבורם, עם שחרורם.
מטרות התוכנית
יצירת מענים מהירים וזמינים לתושבים, על פי צורך
בינוי קהילה ויצירת תחושת שייכות, קהילתיות וסולידריות בין התושבים
חיזוק הקשר בין המנהלים הקהילתיים והרשות, לתושבים
קהל היעד העיקרי
תושבי הבניינים בעיר
קהל היעד המשני
נציגי הבניינים- סטודנטים מלגאים, שמקבלים תפקיד משמעותי ומגבירים את תחושת השייכות לעיר
עקרונות ההפעלה של התוכנית
במעבר לשגרה ועם תום משבר הקורונה, ממלאים נציגי הבניינים מספר תפקידים משמעותיים:
חגי ישראל כמתכונת להתכנסות- ארגון מפגשים קהילתיים סביב חגים, כגון הדלקת נרות משותפת, טו בשבט- שתילה בבניין- קיבלו ערכה לבניין. לג בעומר- מדורה קהילתית.
"ניפגש למטה"- אירועים תרבותיים ומוזיקליים סמוך לבניין. המנהל הקהילתי הנגיש לנציגי הבניין מאגר של מפעילים ירושלמים, והם רק צריכים לתאם את המופע ולהזמין את השכנים.
מערך חרום נגיש- במידת הצורך ואם וכאשר יתעורר מצב חירום נוסף, ישמשו נציגי הבניינים כיחידת דיווח למערך החירום הרשותי: יבדקו מה שלום האזרחים הותיקים, יחלקו סלי מזון ויעבירו מידע ממערך החירום לתושבים: שינויי הנחיות, הגבלות, עדכונים וכיו"ב.
שדרוג השפ"פ- שטח פתוח ציבורי של הבניין- ניקיון והקמה של גינות קהילתיות.
עדכון בנוגע למפגעים וצרכים- נציג בניין פעיל ומעורב ברמת המרחב והסביבה בה יכול להציף מידע לעירייה בנוגע לתמרור שנפל, עץ לגזום וכיו"ב.
את המלגאים נציגי הבניינים מרכזים "רכזי צעירים בשכונות"- שהם עובדים קהילתיים שמובילים, מסבירים ומתפעלים את המערך ברמה השכונתית.
מספר מלגאים מעורבים
בהתאם למספר הבניינים ולתקציב. אין מגבלה אחרת.
רקע וידע ייחודיים של המלגאים המעורבים
אנשים שרוצים להשפיע ולקחת אחריות על הסביבה ועל בניין המגורים שלהם.
שותפים עיקריים ליישום התוכנית
מפעל הפיס
יחידות בעירייה- אגף חרום ובטחון, התנדבות, קהילה, רווחה, מנהלים קהילתיים, החמ"ל העירוני.
ארגוני מתנדבים מגזר שלישי- עזר מציון, אנשי חיל וכו'.
תקציב שנתי נדרש
בהתאם למספר הבניינים והצרכים
מרכיבי התקציב העיקריים
שכר לרכז שכונה צעיר, תקציב להופעות ואירועים קהילתיים, ערכות גינון
צעדים/שלבים עיקריים ליישום התוכנית
איתור שכונות שבהן יש צורך בפרויקט (או עדיפות)
גיוס מלגאים שרוצים להיות נציגי בניין
חיבור בינהם לבין "רכזי שכונות"
הפעלה שלהם ע"י רכזי השכונות
לווי ובדיקת "מה נשמע?" ע"י רכז השכונות
ארגון פעילויות והעברת ערכות פעילות
ערב הוקרה מיוחד לנציגי השכונות.
תהליכי ניהול והפעלת המלגאים
גיוס: כל מי שאמר שהוא רוצה- התקבל, בהתאם למספר המלגות.
שיחת תיאום ציפיות עם המלגאים: צריכים להיות פעילים ומסודרים. מחויבים למספר ביקורים אצל האזרחים הותיקים והם פועלים לאור יעדים ברורים ומשימות קבועות.
ניהול שוטף: לכל רכזת בשכונה יש רשימה של המלגאים שפעילים אצלה בשכונה. השאיפה היא כי הציבור ידע מי הנציגים של כל בניין/ שכונה. לכל שכונה יש קבוצת ווטסאפ שכונתית של הנציגים ולכל נציג יש קבוצת ווטסאפ של הבניין
תגמול והוקרה: אירוע הצדעה הוקרה לכל המתנדבים בבניינים לחזק שייכות וזהות וגאוה .
מפתחות להצלחה ביישום התוכנית
להפעיל את התכנית במקומות מוחלשים, בהם באמת קיים צורך.
לחשוב על ההתאמה התרבותית- יש הבדל בין אוכלוסיות שונות בשכונות שונות, וצריך לשנות את השפה ותרבות העבודה לפי מאפייני האוכלוסייה.
לייצר מפה של הקהילתיות – איפה שיש לי יותר נציגים ויותר פעולות- אפשר לנהל ביקושים, צרכים , מענים ופתרונות.
חסמים/אתגרים ביישום התוכנית
יש צורך במערכות טכנולוגיות יותר מתוחכמות מאשר אקסל- משהו כמו מערכת CRM.
משאב אנושי ייעודי שמתרכז במשימה.
פרטי איש קשר להעמקה ולמידה נוספת
שלמה לוי- מנהל רשות הצעירים- מרכזי צעירים-המחלקה של המשפחות הצעירות בשכונות
052-5525001 - בבקשה לפנות רק בוואטסאפ
Comments